פרשת תזריע – מצורע

פרשת תזריע מצורע ממש מלאה בסודות הכי גדולים. המדרש מספר כי שלמה המלך למד פרשות אלו כל הלילה לפני שהומלך למלך ישראל.

יש לדעת שפרשה זו, מלמדת את אחת הדרכים העמוקות ביותר בעולם לתיקון. ידוע שאחת הסיבות לאכילת מצה בפסח היא לתיקון חטא עץ הדעת. ה' אומר לאדם, "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה", הלחם יבוא אליך בעצבות.

יש אנשים שכל כך משתדלים לראות את הטוב באחרים, הם כל כך משתדלים להגיד לאחרים כמה יפה העולם. ואז מגיח מישהו שמזכיר, מה זאת אומרת העולם יפה? כולנו יודעים שהעולם מלא בבעיות.

לפעמים אתה אומר על מישהו שהוא כל כך יפה, והאחר עונה לך, עזוב, אני יודע מה הוא עשה בלילה ואני יודע טוב מאוד איך הוא יתנהג מחר. מה אפשר לענות להם?

אני רוצה לשאול כאן עוד שאלה, למה דבר בעולם אינו נורא יותר מלספר דברים רעים על מישהו אחר?

איך אני יודע שזה המעשה הכי נורא בעולם? כי זהו המעשה שהכי קשה להימנע ממנו.

בואו ניקח אותי לדוגמא למרות שאני ממש לא צדיק, אבל, כשאני עובר ליד מסעדה לא כשרה, מעולם לא היה לי שמץ של רצון להיכנס פנימה. זה ממש לא עושה לי את זה ואני לא נמשך לשום דבר שמוכרים שם. או למשל – אם יעצור לידי רכב בליל שישי ובו אישה יפה והיא תזמין אותי ללכת איתה לדיסקוטק, לא יהיה לי שום יצר הרע להתלוות אליה. כי זה פשוט לא אני. מה שמעניין אותי זה להמשיך את השבת שלי כמו שהיא. עם תפילה כמו שצריך וסעודת שבת עם הילדים שלי ואשתי.

אבל להזהיר את החבר שלי ממישהו, גיוואלד , כמה שזה קשה להימנע מלדבר.

הרבי הקדוש מזידיטשוב, סיפר שלאבא שלו היו שלושה מנהגים. הוא לעולם לא אכל ללא מניין, זה גם אני יכול, הוא אף פעם לא החמיץ את אמירת תיקון חצות, גם בזה אני יכול להתמיד, אבל הוא גם אף פעם לא דיבר לשון הרע. ולא רק שהוא לא דיבר לשון הרע, הוא פשוט אף פעם לא דיבר על אחרים. זה כבר משהו אחר. הלואי ויכלתי להיות כמו אבא שלי. לדרגה הזו לא הגעתי.

אני מסתכל על העולם, ובעיניים מציאותיות, יש בעיות בעולם, יש בעיות בהתנהגות של אנשים.

פעם התקשרו אלי כדי לברר על מישהו בקשר לשידוך, בעיני המציאות, אני צריך לספר את כל הרע שאני יודע על האדם הזה. והצד העצוב הוא, שכל הרע שהיה לי לומר, היה אמת.

אבל אם הייתי מספר משהו רע, הייתי הורס חיים של שני אנשים. ברוך ה', התעשתתי, ולא אמרתי את הדברים הרעים. ואז, מזל טוב, קיבלתי הזמנה לחתונה. בחתונה פגשתי אדם ששאל אותי, איך יכולת לא לספר את כל מה שידעת? עניתי לו, שאדם רואה רע במישהו אחר, זה בגלל שהוא באמת היה יכול לעזור לאותו אדם לתקן את החסרונות שלו. אבל אני לא יכול לתקן אחרים לפני שאני מתקן את עצמי.

קשה להאמין אבל זו האמת. אם לא היו לי כלים לתקן תכונה זו או אחרת, אפילו לא הייתי מזהה שמץ מהבעיה באף אחד אחר.

אבל ישנו רובד עמוק עוד יותר. מה הסיבה שכל כך קשה לי להאמין שאני יכול לתקן את עצמי? כי אני ממש לא מעריך את עצמי.

למה ההערכה העצמית שלי כל כך נמוכה? כי כשאני מסתכל על עצמי בצורה מציאותית, אני מגלה שיש בתוכי כל כך הרבה דברים שדורשים תיקון. ובכל זאת, למה אין בי את האמונה ביכולת שלי לתקן את עצמי? האמת היא שאני יודע שאני יכול לתקן את עצמי. אני לא מאמין באחרים כי אני לא מאמין בי. כי וויתרתי על הרצון לתקן את עצמי, אבל אני רוצה לתקן אחרים?! ואם אני לא מאמין שיש לי כח לתקן את עצמי אז קל וחומר, איך יהיה לי כח לתקן אחרים? האמת העמוקה והפשוטה של אנשים שמדברים רע על אחרים היא שהם וויתרו על התיקון של עצמם.

כולם מדברים על כל הבעיות של ארץ ישראל. וברוך ה' יש הרבה בעיות, אבל אם לא היו בעיות, לא היה מה לתקן. אם לא ישאר לנו מה לתקן ולשנות בארץ ישראל, מה יהיה היחוד בלעלות לארץ ישראל. זה יוריד מהגדולה והקדושה של לבוא לארץ.

כתוב אל תקרא "בנייך" אלא "בונייך". מה שקושר אותנו לארץ זה שאנו בונים אותה. "ובנה ירושלים". צריך לבנות את ירושלים, לבנות את ארץ ישראל. ירושלים היא לא עיר של טיולים (sightseeing). היא עיר של בנייה.

ובאותה מידה שאנו צריכים לבנות את ירושלים, אנו גם צריכים לבנות את העם. צריך לבנות כל יהודי. כל נשמה. כי ירושלים והכותל הם המראה של עם ישראל. מה קורה לי כשאני עומד ליד הכותל? אני רואה כמה כל יהודי שבור, אני רואה עד כמה כל נשמה שבורה. אני רואה עד כמה כל אחד ואחד ממש מחוברים לה'. אבל אני גם רואה כמה שכל אחד שבור.

אני רוצה לחלוק איתכם תורה של "מי השילוח".

איך אני יכול לתקן את עצמי? רוב האנשים חושבים שאני צריך לחתוך את עצמי לחתיכות.

רבים חושבים שאני צריך לחתוך חתיכה מהלב שלי. או חתיכה מהיכולות שלי. אתה זמר? אתה חייב להפסיק לשיר את השירים שהיית רגיל לשיר, את שחקנית? זה לא צנוע! אתה רוצה לחזור בתשובה? קודם תעזוב את זה או את זה.

ראיתם פעם את חייטי התשובה? המחזירים בתשובה שאומרים לך, באת לחזור בתשובה? תוריד את זה ואת זה. תיפטר מהתמונות של העבר שלך. תתלבש בצורה מסוימת, תחתוך קצת פה, תחתוך קצת שם, בסוף נשאר ממך רבע מילימטר, במקרה הטוב. ועכשיו אתה צדיק… ממש צדיק…

כתוב "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן", זו התורה של האדם השבור, אדם שאינו מסוגל להפסיק לדבר לשון הרע. הוא כל היום מדבר לשון הרע, על אנשים, על ארץ ישראל, על אלוקים ועל מי לא? מוציא רע. כל פעם שהוא פותח את הפה יוצא משהו רע. מה אתם חושבים שצריך להיות התיקון? אני הייתי חושב שהוא צריך לקנות מטהר אוויר ולהשפריץ קצת בפה… או אולי להדביק מדבקה ולהפסיק לדבר. למה משמתמשים במושג "תורת המצורע", איזו תורה בכלל יש בו? הפה שלו הוא פח אשפה מהלך.

האישביצר אומר, יש לך כשרון לדבר בלי הפסקה. זה ממש כישרון חשוב. אשריך…. ה' לא רוצה שתשנה את מי שאתה. אל תחתוך את עצמך מכל הכיוונים ותהפוך למישהו אחר. האישביצר אומר, תמשיך לדבר, רק תתחיל לומר דברים טובים. תוציא דברי תורה. האישביצר אומר, אל תחתוך אפילו מילימטר אחד מהעומק שבך. ממי שאתה בעומק שלך.

אנו נוטים לחשוב שאנשים שמדברים ללא הפסקה, הם טפשים. אנו לא לוקחים אותם ברצינות. הם לא טפשים. יש להם משהו מאד מיוחד בעומק שלהם. יש להם דחף חזק מאד להוציא מילים חזקות בעלות משמעות עצומה. אבל הם לא יודעים מה לומר. אז מה קורה למי שדיבר לשון הרע? הוא נעשה חולה. העור שלו נעשה נגוע. הם יושבים מחוץ למחנה והם קוראים "טמא, טמא".

ישנו מדרש בפרשת מצורע: אדם נכנס לחנות בשמים, נותנים לו אזארו , הוא אומר שזה מסריח, נותנים לו שאנל, גם על זה הוא קובע, מסריח. נותנים לו להריח את הבשמים הכי יקרים, והוא בשלו, הכל מסריח! בסופו של דבר, המוכר בא מסביב לדוכן, נעמד ליד הלקוח, מרחרח קצת ואומר, תסלח לי אדוני, אבל זה אתה שמסריח. (מי שמריח הוא המסריח, אומרים הילדים).

המצורע שיושב מחוץ למחנה, יושב בחוץ ואומר, כל מה שאמרתי עליכם, בעצם התכוונתי לעצמי! "טמא, טמא יקרא". "בקשו עלי רחמים", אני מתחנן "תתפללו עלי". אני יושב מחוץ למחנה, וכל האנשים שעליהם דיברתי רע, באים לבקר אותי, גורמים לי להבין עד כמה שהם החברים האמיתיים. ואני קורא – "טמא, טמא". אל תתקרבו אלי, לא מגיע לי להיות חלק מישראל. והם עונים לי – אבל אנחנו רוצים להיות איתך. וואו… אני לא מאמין למשמע אזני. אחרי כל מה שעשיתי הם רוצים להיות חברים שלי? הם רוצים לבקר אותי?

עכשיו אני מבקש שהם יתפללו עלי, אפילו שעד לא מזמן חשבתי שהם היצורים הכי נחותים, ולא רציתי להראות בחברתם. לא האמנתי שיתכן שהתפילות שלהם ממילא נענות בכלל.

איך יתכן, שכאשר אהרון הכהן נכנס בפעם הראשונה לבית המקדש, הוא לא מכה על חטא. חטאנו עוינו פשענו? ואנו יודעים שכתוב בגמרא ששתיקה כהודאה. אבל אהרון הכהן בא ואומר, "ריבונו של עולם , כל מה שעם ישראל חטאו זה בגללי, באשמתי, מה הסיבה שהוא לוקח על עצמו את כל האחריות?

אהרון אומר – אני יודע שאם הייתי מבצע יותר טוב את העבודה שלי, עבודת המנהיג, כל עם ישראל היו הופכים להיות יותר טובים. גיוואלד, איזה יהודי…

כשעשינו את עגל הזהב הוא לא נתן לנו לחטוא לבד, הוא בא ואמר : ברור לי שהם עושים את העגל בגלל שאני לא מנהיג מספיק טוב. אהרון הכהן התנדב לבנות את העגל כדי לקחת על עצמו את האחריות על החטא.

זו הסיבה לכך שאהרון הכהן זוכה להיות זה שמטהר את האדם מטומאת הצרעת. הוא זה שיכול לזהות שהמצורע חזר בתשובה…

הפרשה מתחילה ב "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת ". למילה אדם ישנן מילים נרדפות רבות. גבר, איש, אנוש, אדם.

התואר "אדם" הוא כינוי לדרגה הכי גבוהה אליה יכולה הנשמה שלי להגיע. מה הבעיה שלי? שבחלק הנשמה הכי גבוה שלי יש בעיה. זו לא שפעת קטנה שמספיק אקמול. מה שדורש תיקון בי, זה המקום הכי עמוק שבי. בגלל זה הצרעת נמצאת בתוך העור. ברובד העמוק של העור. זה אומר שכל הקדושת ישראל שלי מעורבת בעניין. נניח שאני מחלל שבת, אז קדושת השבת שלי בבעיה, קדושת השבת שלי קצת שבורה או הרוסה מאד. אבל זו לא קדושת ישראל שלי.

כשיש לי בעיה עם אחת המצוות אז הקדושה שלי באותה מצווה קצת פגומה. אבל כאן מדובר על קדושת ישראל שלי.

פה כל הקשר שלי עם היידישקייט שלי, עם הנקודה היהודית שלי בבעיה. משהו אינו כשורה בפנימיות של הפנימיות. בעומק, במהות.

משה רבנו הוא המבין הגדול בתורה, הוא גם המבין הגדול בקב"ה. אבל המבין הגדול בעם ישראל, הוא אהרון הכהן. לכן, הכהן הגדול הוא זה שבא ואמר למצורע, אחי היקר, יהודי יקר, יש לך בעיה. הוא כל כך אוהב אותו שהוא יכול לתקן אותו. קדושת ישראל לא מגיעה מכל המצוות. גם מהמצוות, אבל לא רק.

קדושת ישראל מגיעה מכמה אתה מבין ביהודים אחרים. קדושת ישראל מגיעה מכך שכאשר אתה מסתכל על יהודי אחר, מה אתה רואה? כשהכהן הסתכל על המצורע, יש שם משחק מילים, הוא נתן למצורע את העיניים שלו.

הינוקא קדישא נעשה רבי כשהיה בן 5. פעם אחת, כשכבר היה בן 15, הוא הגיע לר' שייעה'לה מבעלז. הרבי של הרביים. בבעלז היו נוהגים להתפלל מנחה אחרי שהחשיך כבר. ביקש ר' שייעה'לה מהינוקא להיות הבעל קורא. ענה הינוקא – אני מצטער אני לא רואה כלום. אז הבעלזר אמר לו אני נותן לך את העיניים שלי. וכל החסידים אמרו שזו הייתה תפילת המנחה הכי גבוהה מעולם. מה זה תיקון העיניים? לראות שהעולם יפה, שאנשים יפים, שעם ישראל יפים.

כן, זה דורש תיקון ואנו נתקן את הכל.

מצד אחד, כשאדם מדבר לשון הרע רק העור נפגע, זה בא לומר לנו נכון, יש בעיה, אבל היא שטחית. היא לא עמוקה. האדם הזה עדיין יפה במהות שלו. מצד שני חיב אדם לחיות בהבנה שאם הוא לא רואה את העולם בעיניים יפות הוא בבעיה רוחנית עמוקה.

.

אדם חייב ללמוד לראות אנשים בעומק. מעבר לשטחיות . מתחת לפני העור שלהם.

לפעמים רואים אדם צוחק, אולי הוא צוחק על פני העור שלו, אבל בפנים הוא בוכה. האם אינך יכול לראות איך הוא בוכה מתחת לצחוק? לפעמים שואלים אדם "מה שלומך"? והוא עונה "בסדר", אבל זה "בסדר" ברובד העור. מתחת לזה הוא זועק "הצילו". “אני כל כך שבור". זאת תהיה תורת המצורע.

ר' נחמן מברסלב אומר, כשאתה לומד תורה ואתה לא מבין משהו, זה בגלל שיש לך מחסור באהבת ישראל. אולי אתה מקושר אל התורה בבחינת משה רבנו אבל לא בבחינת אהרון הכהן. כי התורה אומרת למי שאינו אוהב את עם ישראל – אני לא אוהבת אותך. אני לא נפתחת בפניך כדי שתבין אותי.

רבי נחמן מלמד אותנו, אם למדת תורה ולא הבנת משהו, תנסה לחשוב, אולי פגעת במישהו. אולי חסרה לך קצת אהבת ישראל כלפי מישהו.

אני ממש לא רוצה להגיד את זה. אבל לצערי שמעתי, שעדיין ישנם בתי ספר בהם מכים ילדים. אני מוכן להישבע בשם ה', שמי שמכה ילדים לא מבין את התורה.

לדבר לשון הרע זה דבר נורא, אבל להכות ילדים שלא יכולים להתגונן. אתה הפחדן הכי גדול בעולם.

ברור לי חברים יקרים, שכל מי שמדבר לשון הרע לוקה בהבנת התורה.

וברור לי שהרמב"ם או אליהו הנביא לא יבואו אליו לגלות לו סודות תורה.

האישביצר אומר: תפתחו את הלב, למה וויתרתי על עצמי? למה אני חושב שאין סיכוי לעולם? תרשה לי לשאול אותך, מי אתה חושב שאתה. התורה מתחילה, “אדם אשר…” אתה יודע שאתה אדם? אתה מודע לזה שנבראת בצלם אלוקים? אתה לא סתם… אתה אדם. אדם זו דרגה גבוהה. אתה מודע עד כמה אתה עמוק? כמה טוב טמון בך? אם אתה לא מאמין שאתה יכול לתקן את עצמך, מן הסתם אף פעם לא טעמת את הגדולה של הנשמה שלך. את העוצמות שבה. את הקדושה שבה.האם יש לך מושג כמה אתה יכול להשיג ולאן אתה יכול להגיע?

“זאת תהיה תורת המצורע" – אחרי שתיקנת את עצמך מהצרעת, יש לך תורה חדשה. אין זה תיקון סתמי שלימדתי את עצמי לא לדבר לשון הרע. אחרי שהבראתי מהצרעת, מלראות את עצמי בעיניים שליליות ואת כל העולם בעיניים שליליות, אני מוריד לעולם תורה חדשה.

רבי ינאי, ראה רוכל שמכר מים וצעק : “מי רוצה סם החיים"? . מי לא רוצה חיים? אני מוכר סם החיים. קרא לרוכל וביקש ממנו. אמר הרוכל לר' ינאי, אתה לא צריך את זה. ענה לו ר' ינאי אני כן צריך. לא אתה לא צריך. וכך הם מתווכחים. בסוף כל הקהל התקרב והוא מוציא ספר תהילים. ומקריא:” מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו.

מי רוצה חיים?

עפ"י שיעור של הרב קרליבך שנאמר בירושלים 1989.

Similar Posts

השאר תגובה