האם כח הרצון והייאוש באים מענווה או גאווה?

פרשת שלח לך

משה רבנו היה העניו שבאדם, אבל גם בעל כח רצון הכי חזק ליותר.ענוה וגאוה

יש הרבה אנשים ענווים שחושבים שלהיות עניו פירושו לוותר על הרצונות – לחשוב שלא מגיע לי כי אני עניו.

יש הרבה אנשים שניסו בזמן זה או אחר לעבוד את ה'. ואם הם נפלו הם חושבים שה' לא רוצה לתת להם להגיע לרמה רוחנית גבוהה יותר. הם חושבים שלוותר זו ענווה. אין בעולם זוג אחד שלא ניסה לצלוח דרך מבוך הזוגיות. אין משפחה אחת בעולם שלא ניסתה לחיות בשלום, לפחות יום אחד. ומתוך ענווה לא נכונה ולא מדויקת חשבו שלא מגיע להם משפחה שמחה יותר.

אבל העומק האמיתי של החיים, הוא להתחיל כל יום מחדש בצורה אחרת, עמוקה יותר.


ריטריט מדיטציה יהודית בנהריה

  • מוזיקה
  • אוכל בריא
  • חווית גופנפש לא רגילה

054-8048602 מרים


אבל, אם אתה מוותר לעצמך, מה זה אומר על היחס שלך לעולם?

לדוגמה, אם יהודי רוצה לשמור שבת, אבל אין לו מה לאכול זה גורם לו לעבוד בשבת,

אז הוא מתמלא ברגשות אשמה. וכדי להפטר מהם, הוא משכנע את עצמו ששבת זה שטויות.

אבל הוא רק מרגיש יותר רגשות אשמה, אז הוא משכנע את עצמו שה' לא אוהב אותו.

מאיפה הכל התחיל? מזה שהוא לא מאמין בעצמו שהוא מסוגל לשמור שבת.

ואם הוא חלק מעם ישראל אז כל היהודים טיפשים. ובסוף הוא הופך לאנטישמי יהודי.

היו שני סוגים של רבנים, שאל אביך ויגדך,זקניך ויאמרו לך.

חלק לימדו דברים מתים. תורה ללא חיות.

וחלק, הקדושה שלהםהייתה בעצם הדיבור שלהם……

הרבי מאלכסנדר היה מאד עמוק, אבל הגדולה המיוחדת שלו, היופי שלו היה בזה שכשהוא דיבר כולם הרגישו מסביב איך הוא נותן להם כוחות לפרוח. הוא נתן לכולם כח להאמין שהם יכולים להיות יותר טובים.

ה' אומר למשה "שלך לך – לדעתך". במילים אחרות, הם צריכים את הרמה של הדעת שלך. מה זה דעת?

דעת זה להסתכל על עצמי וממש להשתנות. עם כל המהות שלי. דעת זה לא הבנה. למדתי את זה עכשיו אני יודע. לא. דעת זה שאני מבין את זה כל כך עמוק, שזה משפיע על כל המהות שלי. על מי שאני. זה ממש משנה אותי בזכות ההבנה שלי. זה חודר לתודעה שלי כל כך עמוק שאני נעשה מה שלמדתי. זה לא מספיק ללמוד דברים, אחרי שאני לומד משהו אני צריך להביא את הלימוד לרמת ה"דעת" בחיים האמיתיים שלי.

למה כ"כ קשה לנו להיות ענוים? הרבי מפשיסחה אומר כי קשה לנו לסבול את המחשבה שאני פשוט עוד אחד.

אבל האמת שכולנו מיוחדים, יחידים במינם.

משה רבנו היה עניו כי הוא ידע שהוא מיוחד בגלל שהוא נברא של ה'. לא מהתבוננות בתכונות המיוחדות שלו. אלא מתוך הבנה פשוטה שכל יצור הוא מיוחד. הענווה שלו באה מלראות את המיוחדות של כל הנבראים סביבו.

אם מישהו מביא לי דובדבנים ואומר לי תעשה עליהם מדיטציה 3 שעות, אני לא יעשה את זה כי אין לי 'דעת' לעשות את זה. ברור לי שזה לא יועיל לי בחיים. למדתי לעשות מדיטציה על דובדבן, אבל לא החדרתי את זה לתודעה שלי שמחולל שינויים מהותיים בחיים שלי.

אבל לעשות מדיטציה על יהוה לזה יש לי דעת. את זה אני יכול להפנים.

דעת זו ההפנמה של הלימוד עד כדי שינוי מהותי בחיים.

עדיף לי משהו קטן שעבדתי עליו לבד.

בינהעבדתי על זה, עיבדתי את זה.

דעת – זה כבר הופך לחלק ממני. האני החדש.

לדוגמא, למדתי בספר שלא בריא לעשן, אחר כך ראיתי סרטון פרסומת נגד עישון, ובסוף ראיתי חבר גוסס מסרטן ריאות. זה גרם לי להגיע ל 'דעת'. זה נתן לי כוח להפסיק לעשן.

האהבה מגיעה מהדעת. וידע האדם, לדעת את ה'. האדם לומד ויודע אך לאו דווקא מגיע ל 'דעת'. ידיעה ודעת חיבים להיות קרובים.

כמה זה שווה?

מישהו נותן לי תכשיט, מה ההבדל אם זה עלה דולר אחד או מליון דולר? אני אשמור על זה יותר ככל שאני יודע שזה שווה יותר.

התחתנו אם מישהו ואני אוהבאת בן/בת הזוג. אבל אני לא שומרת עליו כי אני לא יודעת כמה הוא שווה.

ככל שאני יודעת יותר כמה הוא שווה כך אני אשמור עליו יותר.

לדעת לאהוב ולאהוב מהידיעה.

זה קשור לאהבה, לדעת מישהו זה לאהוב אותו. לדעת את הערך שלו.

ה' יכול לברך אותי בילדים, אבל, אם אני לא יודע את הערך של הילדים אני אשלח אותם לבית ספר.(צוחק). כמובן אנו לא מתריסים פה נגד בתי הספר. אבל לפעמים לצערנו, בבית הספר ילדים הם מספר, לא תמיד מכירים בערך היחודי והמיוחד שלהם.

פעם שמעתי הרצאה של פילוסוף אחד על הדרך שלו בחיים. אמרתי לו, אני רוצה לשמוע על היחס שלך לאישתך. לדעת או ללמד פילוסופיה לא בהכרח מעיד על אדם כבעל 'דעת'. כמישהו שהפנים את מה שהוא מלמד.

דעתזה מגיע אליך ואתה מגיע לזה.

לדעת את ה',

ככל שאני יודע יותר תורה – אני מתחזק בקיום של המצוות שלה כי אני יודע את הערך של התורה של ה'.

אז אני אנסה שוב כי אני יודע שזה עצמתי. שזה יתן לי כח. אם לא עכשיו אז בפעם הבאה.

למרגלים היתה חסרה ה'דעת'.

המרגלים היו קדושים אבל לא היתה להם דעת, הם חשבו, זו ארץ קשה אז אנו לא יכולים להצליח.

במדבר לא היתה לנו בעיה הכל היה מסודר, אוכל , בגדים, הכל היה ניסים.

בארץ, הכסף לא יורד מהשמים. בבוקר אתה רעב.

אתה לא מחפש מן, אתה מחפש תפוח על העץ!

ארץ ישראל נקנית ביסורים

בארץ ישראל כדי להצליח צריך לעבוד קשה. לא רק במובן הגשמי אלא גם ואולי בעיקר במובן הרוחני.

במדבר כמו שהחיים הגשמיים היו פשוטים יותר כך גם ההסתכלות הרוחנית היתה יותר פשוטה.

משה רבנו היה מחוץ לעולם הזה, אז הוא לא נכנס לארץ.

כי בארץ זה העבודה קשה, להיות בעולם הזה ולהיות במצב של דעת.

אדם חושב,איך זה שניסינו ולא הצלחנו? למה אתה לא מנסה שוב?

שיא הגאוה זה לבוא ולתרץ ניסיתי אבל לא הצלחתי!

למה מי אני? אני בסך הכל בן אנוש. לא הצלחתי ננסה שוב. לא הצלחת? תנסה שוב!

הכוחות של ה' בלתי מוגבלים! תאמין בו, הוא ירים אותך.

מתמתיקאי פותר בעיות, אבל לא מצליח, הוא מתייאש?

אז מה שלא הצלחת!

המרגלים ניסו, הם חזרו אמרו – אין סיכוי. התייאשו, עוד לפני שהתחילו.

אם משה רבנו היה מנסה, הוא היה אומר טוב אז לא הצלחתם, תנסו שוב.

קשה להיות יהודי טוב בחוץ לארץ אבל בארץ ישראל זה עוד יותר קשה.

אולי בירושלים יותר קל להרגיש רוחניות מאשר במקומות אחרים בארץ.

במקום בו זה חשוב יותר, שם זה קשה יותר. ואיפה שקשה יותר שם עוד יותרחשוב להמשיך לנסות.

אתה מגיע לכותל ואתה מרגיש שזו סתם אבן. אז תבקש מה' שתרגיש יותר.

ואז, פתאום, לפני שאתה עוזב וטס בחזרה, פתאום אתה מרגיש משהו.

ר' מנדל'ה אומר: כאשר השונמית באה לאלישע(מלכים ב' פרק ד') הוא שואל אותה, למה באת היום?

זה לא שבת ולא ראש חודש. היא אמרה כשנפגשים זה שלום.

זה כל כך עמוק

אפשר לבוא לרבי כשאתה בדרגה כל כך גבוהה, או כשאתה מיואש וכבר לא מנסה, כאשר אתה בתחתית.

יהושע היה התלמיד של משה רבנו, הוא בא אליו כאשר הוא היה בתחתית. ומשה מלמד אותו, תנסה שוב.

כל הקדושה של יהודי זה תנסה שוב, תהיה עניו ותסבול את זה. ותמשיך לנסות.

ש: אולי אדם לא מנסה כי הוא חושב שכך ה' רוצה את זה.

ת: מי אמר לך שאתה יודע איך זה צריך להיות? תנסה שוב! להפסיק לנסות זו גאווה!

עד שהמשיח יבוא תמשיך לנסות. יהי רצון שה' ייתן לכולנו כוח להמשיך ללכת ולנסות.

Similar Posts

השאר תגובה