אהבה וקירבה אמיתית – פרשת ויצא

פוסט זה זמין גם ב: אנגלית סינית Czech פינית צרפתית גרמנית איטלקית יפנית נורווגית פורטוגזית פורטוגזית רומנית רוסית ספרדית שוודית

ארץ ישראל נקראת ארץ החיים. ישנו עץ החיים וישנה ארץ החיים. המשמעות של ארץ החיים הרבה יותר עמוקה.

מה מסמן חיים? צמיחה, הרחבה. מתי הפכה ארץ ישראל לארץ החיים? כשהיא ניתנה ליעקב.

יעקב אבינו עבר ליד ירושלים בדרך לחרן, כשהוא ברח מעשיו. האמת שהוא כבר היה מחוץ לגבולות הארץ, אבל אז הוא חשב שאינו יכול לעבור ליד ירושלים בלי להתפלל! באותו רגע שקעה השמש 'והוא התפלל ונרדם.

הגמרא אומרת שירושלים באותו הלילה באה אל יעקב. המזבח שעליו שכב יצחק בעקדה היה עשוי משניים עשר אבנים. כשיעקב נשכב בחושך הוא לא ראה על מה הוא שוכב. אז הוא עשה לעצמו סימן, אם יתברר לו בבוקר שהוא שוכב על שניים עשר אבנים סימן שיולדו לו שניים עשר שבטים. בבקר התברר לו שבאמת הוא שוכב על שניים עשר אבנים. לכן שניים עשר האבנים מסמלות את שניים עשר השבטים.

הכל היה בצורה תת מודעת.

ומה זאת אומרת שירושלים הגיעה אליו?
ירושלים התרחבה עד אליו. אברהם ויצחק היו ברמה שארץ הקודש ניתנה להם. יעקב היה ברמה ש שהוא הביא את ארץ ישראל לכל מקום בו היה. יעקב יכול להביא את ארץ ישראל לכל מקום. לכל אחד שצריך קצת ארץ ישראל.

עץ החיים זה נחמד, אבל עץ החיים יש במקום שבו הוא נמצא. כתוב בגמרא, עתידה ארץ ישראל להתפשט עד דמשק. לא עץ החיים אבל ארץ החיים תתרחב לכל העולם. זה אומר שכל העולם יהיה קדוש כמו ארץ ישראל. זו הרמה של יעקב אבינו. ואנו – עם ישראל, כצאצאיו, כל יהודי יונק מהכח הזה.

מה הקדושה של בית?

הרמה של הבית שלי, הנשמה שלי, זה לא מה שאני עושה במודע. במודע אני אוכל עכשיו במסעדה. הבית הוא איפה שאני בתת מודע. הפעילות התת מודעת שלי בעולם הזה. זה הבית שלי. אברהם קרא לעבודת ה' הר. יצחקשדה ויעקב – בית. בית הוא המקום בו אני ישן ובו אני מביא ילדים לעולם.

ברחוב אנשים הולכים ביחד. והיחודיות שלהם לא מובחנת. היחודיות של אדם לא באה לידי ביטוי במודע (בחיצוניות). היחודיות של אדם נמצאת ממש בפנימיות, או בתת המודע שלו.

מה זה אומר לדעת את היחודיות של הילד שלי? מה כל כך מיוחד בקשר של הורים וילדים? שה' מברך אותי שאני יודע את המיוחדות של הילד שלי. אני יודע שהעולם לא יכול להתקיים בלי המיוחדות של הילד שלי. איך זה שכל הורה חושב שהילד שלו הוא הכי טוב בעולם. וזו האמת. הוא באמת הכי טוב בעולם. כי ההורה מחובר לידיעה של היחוד של הילד שלו.

מה זה אומר לאהוב מישהו? זה לדעת את הדברים המיוחדים שיש לאותו אדם. שאין לאחרים. לראות אותם.

איך זה שכשאני אוהב מישהו אני חושב שהוא האדם הכי יפה בעולם? ואני לא משקר או הוזה. אני מחובר אל הדבר המיוחד שיש לאותו אדם.

אני רוצה שתדעו את הדבר הכי עמוק בעולם. יש תורה שבכתב ותורה שבעל פה. תורה שבכתב זו התורה שניתנה באופן כללי לכל עם ישראל.

אז יש את התורה שבעל פה, זו התורה שניתנה באופן אישי לכל יהודי. וכל יהודי מוסיף עליה. כל אחד ממשה רבנו לומד את התורה ומוסיף עליה משהו חדש בעולם. אור חדש של התורה שלא התגלה בעולם עד שחשבתי עליו. זה היה בהר סיני, זה נגלה למשה רבנו אבל זה הוסתר עד שזה הגיע למחשבה שלי. ואני זכיתי לגלות את זה לעולם. זה לא מגיע מהמודעות זה מגיע מהמקום הקדוש והפנימי שכל אדם חווה בעולם.

שני מפרשים יכולים להביא אור אחר על אותו נושא. קחו את הרמבם והרמבן. הם מחוברים לתורה בצורה כל כך עמוקה שהם יכולים להגיד את אותו הדבר אך במילים שונות. דרך העומק האישי שלהם. כל אחד אומר משהו אחר. קחו שני אנשים שחוו את אותו ארוע ויתארו אותו במילים שונות. שניהם חוו את אותה ארוע בצורה שונה. כי החוויה נמצאת בעומק שלהם לא במודעות שלהם. מהמקום במודע האוביקטיבי אפשר לתאר את הארוע באותן מילים, אבל בעומק שלהם זה משהו אחר. הן חוויות שונות.

אותו הדבר עם התורה, בתת המודע זה יכול לבוא באותן מילים. אך ברמה המודעת זה נפרד לפירוש שונה.

אני רוצה שתדעו משהו הכי עמוק, עד יצחק אבינו אנשים חשבו, תמצא בחורה טובה שמתאימה לך והכל בסדר. יצחק, אחרי העקידה הגיע קצת למודע העליון. מה שנקרא מוחין גדולין. אליעזר אומר לאברהם היא צריכה להיות מאד מיוחדת. המיוחדות שלה צריכה להתאים למיוחדות שלו. כי צריך להיוולד להם ילד (יעקב) עם קדושה של בית.

למה הילדים שלנו לא מתחברים אל היהדות כי עוד לא מצאנו את הדבר המיוחד שלהם שמתחבר אל היהדות. היהדות שלנו מתבטאת רק בחיצוניות.
אבל ברגע שאני מתחבר אל התורה בעל פה האישית שלי, ברגע שנחבר אותם ונראה בהם את המיוחדות האישית שלהם, הם לא יוכלו שלא להתחבר. זה מאיר לי את הנשמה. זה נותן המון כח.

אז אני רוצה שתדעו, יצחק ורבקה, שניהם מאד מיוחדים. אבל המיוחדות שלהם הייתה צריכה להתוודע אחד אל השני דרך אדם שלישי.
את המיוחדות של יצחק ורבקה אליעזר יכול לראות. אבל המיוחדות של יעקב ורחל כל כך עמוקה שאף אחד חוץ משניהם אינו יכול לזהות.

לאה, שממנה מגיע המשיח, כל כך מיוחדת שאף אחד אינו יודע את העומק שלה, אפילו יעקב לא יידע עד שהמשיח יגיע. רק ה' יודע.

יש מדרש שאומר: ”ויהי בבוקר והנה היא לאה". שיעקב ידע שזאת לאה רק לפנות בוקר. אף אחד לא יודע את העומק הזה.

מה זה אומר לחזור בתשובה?

מה אני מאבד כשאני חוטא?

אני עדיין יהודי קדוש. אני מאבד שהמיוחדות שלי מתנתקת באותו רגע מה'. כי המיוחד שבי נברא כדי להביא דרכי אור מיוחד של ה' לעולם. וכשאני חוטא אני קוטע את הצינור של האור שהיה צריך לעבור דרכי. שזה הדבר הכי נוראי.

הקדושה של יום כיפור הוא שה' מחבר את המיוחד שבי חזרה למקור, ליהדות. בגלל זה אחרי יום כיפור אני נכנס לסוכה. הסוכה זה הבית שלי. המיוחד שבי.

אפשר לאכול מצה בפסח בלי להיות מחובר אבל האושפיזין מגיעים רק לסוכה, כי האבות הקדושים יכולים לשבת רק עם מישהו שהמיוחדות שלו מחוברת ליהדות.

ובשימחת תורה כאשר אני כבר כל כך מחובר אל התורה, אולי אף פעם לא פתחתי אותה אפילו ואולי לא אלמד אותה אף פעם, אך אנו יוצאים עם התורה אל כולם. כי התורה נמצאת כל כך עמוק בתוכי, אחרי שהתחברתי אליה ברמת הבית בסוכה. חיברתי אותה אל העומק האישי שלי.

אנו אומרים זה אלי ואנוהו.

המדרש אומר שכולם הצביעו עם האצבע ואמרו זה האלוקים שלי. כשיצאנו ממצרים ידענו שיש ה' אחד. אבל החיבור אל היחוד שבי קרה רק ברגע בו הצבענו עם האצבע, ואמרנו זה האלוקים שלי. יש לי קשר אישי עם ה'.

"אלוקי אבותי", זה אומר החיבור שלי אל היהדותברמת הכלל, אבל לפני זה אני חייב להיות מחובר אל המקום המיוחד הזה שהוא רק אני.

כשמתחתנים, החתן שם את הטבעת על האצבע המורה.

מה כל כך מיוחד במציאת הנשמה התאומה שלי?

כשאדם מוצא את הנשמה התאומה שלו, הוא מוצא את המיוחדות האישית שלו.

כי מהמיוחדות שלה ושלו נבנה הבית. הבית האישי הנפשי והרוחני והבית במציאות המשפחתית.

הכלה מבטיחה אני אתחבר אליך מהמקום של זה אלי ואנוהו. מהעומק המיוחד של שנינו. הקשר ביננו אינו רק מה שמחבר אותנו בחיצוניות אלא בעומק העומקים שלנו. לא רק במילים שאומרים אלא גם במה שלא נאמר.

אני רוצה להגיד לכם תורה קדושה מהאישביצר.

מסביב לדמות של אברהם ויצחק אין שום גניבות. אבל החיים של יעקב מלאים בגניבות. עשיו גוזל אותו. ועשיו מאשים את יעקב בגניבת הבכורה. ולבן גונב לו את רחל. ויעקב מסכן את עצמו כדי להביא את הפכים הקטנים לעשיו.

לפעמים אנו מגיעים לבית ובו כלב תוקפני ובמקרים אחרים יש כלב נחמד. החיבור אל חיית מחמד הוא דרך תת המודע שלנו.

אם תת המודע אצלי שהוא הבית שלי נקי, הכלב לא ינבח. לא שהוא לא נובח. אבל הוא נובח רק כשצריך.

אבל, אם בעל הכלב אינו נקי בתת המודע, אז גם הכלב נעשה תוקפני.

הרכוש שלי לא שייך למודע שלי אלא למוח עליון שלי. אף אחד לא תקף את הכסף של אבותינו עד שהרכוש הפך לרכוש יהודי. וזה קרה בדור של יעקב.

הרכוש והכסף הפכו לקדושים בגלל שיעקב אבינו עבד את ה' ברמה של בית, ברמה של מוח עליון.

ואז, כשהכסף קדוש, הרוע רוצה לתקוף אותו.

כמובן, שאברהם אבינו היה קדוש. מי אנחנו בשביל להבין את רמת הקדושה של כל אחד מהם. אבל אצל יעקב הקדושה התרחבה אפילו אל הגשמי. אפילו לתוך הפכים.

אברהם אבינו הביא את הקדושה של הבוקר אל העולם. מה העניין של הבוקר? בבוקר רואים את האור הגדול של השמש. בזמן מנחה אנו טועמים את היום. אבל בלילה הריח שולט בעולם.

בבוקר פוגשים אדם ורואים את האור שלו, בצהרי היום טועמים טיבם של אנשים. אבל בלילה מחוברים אל העל מודע. ולכן, בלילה אנשים מחוברים דרך הריח.

הגמרא אומרת שאדם חי כל עוד האף נושם, לא הלב. האף של אדם מחובר אל מקור החיים. "ראה ריח בני כריח השדה”. אני רואה את הריח שלך. אפשר להיות מחובר דרך ראיית האדם או טעימת טיבו. אבל עומק החיבור הוא דרך הריח.

צריך להיות מחוברים דרך החיבור העליון שנמצא בעל מודע, במודעות העליונה של האדם. זה ממש עומק עומקים. זו המהות של יעקב אבינו.

לכן, הגמרא מתייחסת אל התפילות שתיקנו אברהם ויצחק (שחרית ומנחה) כחובה ואל התפילה שתיקן יעקב (ערבית) כרשות.

חס ושלום שהיינו מתפללים ערבית מחיוב, זה היה הורס את העולם. כי חיוב יכול לפעול רק עד העל מודע.

אני יכול לחייב אדם, במישור התת מודע והרגשי אי אפשר להכריח אדם. ערבית אי אפשר להתפלל מהכרח.

ליצחק היתה בחירה חפשית אם להתחתן עם רבקה. אבל זה היה ברמת תפילת מנחה.

אבל יעקב ורחל זה לא ברמה של תפילת מנחה. אין פה בחירה או רצון, זה מעבר לרצון. זה פשוט חלק ממני. איך אני יכול שלא להתחתן? ועם לאה זה עוד יותר עמוק מזה.

גם לימוד תורה חייב להגיע ממקום עמוק שכזה. התורה האישית, לימוד תורה אמיתי הוא יותר טוב ועמוק מאשר רק טעם. הוא כל כך טוב ומתוק. לימוד תורה אמיתי התחושה שלו היא בריח. הקשר שלי עם התורה הוא ברמת הריח. כמו הקשר בין יעקב ורחל. זה ריח מלא קדושה.

אני רואה את הקדושה של התורה, את המתיקות שלה ברמה של ראה ריח בני. של לראות את הריח של התורה.

החוויה של הטעם אינה מושלמת ללא הריח.

כשהלימוד שלי אמיתי אני מתחבר אל התורה מהמקום הפרטי שלי, אני מוסיף לתוכה את החידושים שלי מה שגורם לי להתחבר אל התורה הכללית וגם האישית. ברמה של המודע וברמה של העל מודע. המסר הכללי והמסר האישי של כל אחד מאיתנו. זה לא רק ללמוד את המידע של התורה. זה להוריד לעולם תורה חדשה שמגיעה לעולם דרך הנשמה המיוחדת של כל אחד אחד.

כששואלים אותי משהו מהמודע, אני יכול לענות כן או לא.

פעם אחת מישהו ביקש ממני טובה. הוא ממש נפל לרגלי והתחנן, בבקשה תציל את החיים שלי.

הוא לא תיכנן איך הוא יבקש. הוא ממש בכה מעומק הלב.

כתוב: "ויפגע במקום". הוא ממש נגע בקב"ה. הוא ממש פגע בנקודה. מתי נוגעים בנקודה העמוקה? מתי נוגעים במישהו? כשעושים משהו מהעומק , בשלמות. עם כל מה שיש לך. מתי יהודי מביא את ירושלים לכל העולם? כשהוא מתפלל ממש כך, מעומק הלב.

אפשר לבקש ואפשר לבקש בצורה שנוגעת בלב. יעקב ממש נגע בלב של ה'.

אברהם ויצחק לא יביאו את המשיח. יעקב יביא את המשיח.

אני רוצה שתדעו עוד דבר עמוק. למדנו שרחל הייתה אמורה להתחתן עם יעקב. אבל לבן החליף אותן.

ליעקב ורחל היה סוד בינהם. כי הם ידעו. רחל ולאה היו מאד דומות. והיה להן אותו קול.לבן אמר ללאה להגיד ליעקב בלילה שהיא רחל. רחל ראתה שלאה תהיה במקומה והיא יכלה לא להגיד כלום. או אפילו לספר ליעקב על התרמית. וללאה רחל אמרה להגיד שהיא לאה. ויהי בבוקר והנה היא לאה. היא באמת לאה. מה זאת אומרת היא באמת לאה? יעקב אפילו לא יכול להגיד שהיא שיקרה. כי היא באמת לאה. אבל תרשו לי לשאול, מה באמת רחל עשתה שם?

היא בכתה והתפללה כל הלילה. אין לי מושג מה היא התפללה באותו לילה, אבל ברור לי שהדמעות שלה מביאות את הגאולה, יותר מהיות לאה האמא של המשיח.

לכן כתוב: “רחל מבכה על בניה". מה מחזיר את הבנים? הקב"ה אומר אני לא יכול לראות את רחל בוכה אז אני מחזיר את הבנים. זה אפילו יותר עמוק מהרמה של יעקב. אין לי מילים לזה.

רחל מקריבה את עצמה ברמה כזו שהיא נוגעת בלב של ה' כל כך שה' לא יכול לסרב לבקשות שלה , לבכי שלה. כי כמה שלאה היא האמא של המשיח. אבל המשיח לא יכול לעשות כלום בלי הילדים שלנו.

וברור לי שתפילה כזו לא יכולה להיות תפילה שחייבים בה. זה בא ממקום אחר. זה תפילת ערבית.

אתם יכולים לדמיין מצב שבו מספרים לכם את הסיפור איך רחל נתנה את הסימנים ללאה וליד הסיפור כתובה הערת ביניים, עכשיו צריך להתפלל. זה משיח. זה משיח בן יוסף.

מי היה האדם הראשון שהרגיש קצת מנותק מהקב"ה?

האדם הראשון שהרגיש קצת מנותק מה' היתה אימנו רחל , בלילה בו יעקב התחתן עם לאה. כי היא לא ידעה שבסוף היא גם תתחתן עם יעקב.

באותו לילה היא התפללה ה' בבקשה, אני לא יודעת איך אבל תחבר אותי אליך שוב. כך היא מחזירה את הבנים אל ריבונו של עולם. התפילות שלה מחזירות את הבנים לה'.

כתוב שיצחק אבינו היה עיוור כי איך אפשר לתת ברכה כשרואים? מצד אחד העיניים שלו לא הפריעו לו לראות בפנימיות. הן לא העסיקו את ההסתכלות החיצונית שלו. זה נתן לו את האפשרות לראות בראייה פנימית בלבד. מצד ני כתוב: “ראה ריח בני". ר' לייבלה אייגר אומר שכשיעקב אבינו אמר ראה ריח בני, הוא הוריד אל העולם את הקידוש לבנה. עם ישראל סופר אחרי הירח ולא אחרי השמש. האור של הירח זורח כשחשוך. וירח נושא את אותן אותיות כמו ריח. המשמעות הפנימית של זה היא, שכמו שאנו רואים אור פנימי בחושך, אור הירח כך אנו מריחים את האמת כשחשוך. הירח לא נותן לנו אור לראות בבהירות הוא נותן לנו קצת ריח של אור. על זה מבוססים כל החיים שלנו ועל זה מבוסס לוח השנה שלנו.

למה אברהם לא בירך את יצחק? מדוע הברכה הראשונה היא יצחק ליעקב?

הברכה הראשונה שה' בירך אותו בכל הברכות של השמיים והארץ. והברכה השניה שה' בירך את אברהם שנירש את ארץ ישראל. כמה שאב מעביר את היהדות לידים שלו, אבל הראשון שממש קיבל את הברכה היה יעקב כי הוא היה ברמת העל מודע. היהדות שלו לא הייתה רק במודע.

וגם יצחק באותו רגע שהוא בירך את יעקב היה בעל מודע. הוא לא אמר אני מברך אותך. הוא העביר לו ברכה ממקום עמוק יותר. לא שלו.

הברכה השניה היתה עוד יותר עמוקה. כי רק אחרי שיעקב בדרגה של לקבל ברכה ממקום על מודע הוא יכול להתקדם לירושת הארץ.

הקדושה של ארץ ישראל היא שלא כמו ירושה רגילה שיורשים אחרי מות האב. ארץ ישראל ניתנת בירושה בחיי האב.

מתי הילדים שלנו יורשים מאיתנו את היהדות? כשאנו חיים. כשאני חי וכשהיהדות שלי חיה.

כולם יודעים שרחל ולאה הן עלמא דאתגליא ועלמא דאיתכסיא. לאה גם הייתה מאד יפה כמו רחל, אבל היה לה יופי יותר נסתר. היה צריך להסתכל יותר טוב בשביל לגלות את היופי שלה.

הן מייצגות את שני סוגי היופי בעולם. לה' יש אור ויופי גלוי, הטוב של ה' שמתגלה אלינו. ויש אור וטוב שיורד לעולם, כשזה קורה לא רואים את הטוב ורק מאוחר יותר מגלים את הטוב של ה' בעניין.
את זה מסמלת לאה.

לאה הפכה להיות הנשמה התאומה של יעקב בלילה. זה מלמד אותנו שיש אור שמגיע ממקום נסתר. מתי ה' נותן לנו את האור הזה? בחושך. כשהחיים נראים חשוכים.
בגלל זה כתוב: "ויהי בבוקר והנה היא לאה".

בבוקר, כשהחיים מתבהרים, אנו מבינים כמה שה' האיר לנו בתקופה הקשה. כמה המאורעות בתקופה הקשה היו לטובתנו.

כתוב בבית יעקב. יעקב אבינו חיפש אתהנשמה התאומה שלו. כשאדם מחפש כסף עד שהוא לא עושה כסף אין לו כלום. אבל כשאדם מחפש את ה' , גיוואלד

מתי ה' התגלה ליעקב ואמר לו אני איתך? בזמן שהוא חיפש. לא כשהוא מצא.

ההבדל בין התורה לכל דבר אחר הוא כשאני הולך למפגש עסקים עם מוישלה בשיקגו, עד שאני מגיע לשיקגו אין לי קשר אל הדולרים וגם לא עם מוישלה. הקשר שלי עם מוישלה הוא רק תוך כדי העיסקה. כשהוא נותן לי את הכסף.

כשאני מחפש את התורה, הקשר שלי עם התורה בזמן שאני מחפש הוא כל כך עמוק. לפני שמצאתי וגם אחרי שמצאתי תשובות. והאור ממשיך לזרום אלי כל הזמן.

איך יודעים כמה אוהבים מישהו? נגיד שקיבלתי מתנה ממישהו שאני לא כל כך אוהב. אני אומר תודה ואחרי כמה ימים אני לא זוכר ממי קיבלתי את המתנה.

אבל כשיש לי קשר רגשי עמוק, גם אחרי אלפיים שנה אני אסתכל על המתנה ואני ממשיך עוד לקבל אותה. המתנה עדיין מרגשת אותי כאילו היא ניתנה רק עכשיו.

הקדושה של התורה והמהות של הקשר שלנו עם ה' הוא שבזמן שאנו מחפשים אותו הוא כל כך קרוב וגם אחרי.

חיפוש מחובר לתת מודע שלי הרבה יותר מאשר מה שיש לי.

מה שיש לי לא מחובר לתת מודע שלי כמו מה שאני רוצה ומחפש.

אם אחרי שאני מוצא את מה שרצתה נפשי, זה נמצא רק בחיי המודע שלי אז גם החיפוש היה רק במודע. לא באמת רציתי את זה בכל מאודי. זה לא באמת היה עמוק.

בימינו יש כאילו חיפוש אלוקים מקצועי בכל מקום. סדנאות וכו, אבל מה קורה בתוכך? על מה אתה חולם?כמו שכתוב בפיוט ידיד נפש: ”נפשי חולת אהבתך”, כמה אתה חולה אהבה על ה'? כמה אתה באמת מחפש את ה' בכל מאודך? יעקב אבינו מחפש את ה' כל כך בכל מאודו, שה' יכול לדבר איתו אפילו בחלום. ה' איתו כל הזמן.

נגיד שאני מחפש את הנשמה התאומה שלי, ואז אני פוגש בחורה והיא מחפשת את הנשמה התאומה שלה. אז אנחנו מסתכלים אחד על השני ואנחנו מבינים שהיא חיפשה אותי ואני חיפשתי אותה.

כשאני מחפש רובלים הרובלים לא מחפשים אותי. אבל כשאני מחפש את ה' , ה' מחפש אותי.

אז כשאנחנו מוצאים אחד את השני זה מפגש מסוג אחר. ה' מסתכל עלי ואומר "גם אני חיפשתי אותך, כל כך התגעגעתי וכמהתי אליך". ואז אני מרגיש את האהבה של ה'.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: